<h1>עץ חיים לרבינו יעקב ב"ר יהודה חזן מלונדרץ הלכ' יבום וחליצה פ"ה</h1>
<h2>דף ב.</h2>
יבמה ערוה פוטרת צרתה מיבום וחליצה, אפילו הצרה מותרת ליבם, שנאמר [דברים כ"ה] בית אחיו, דבענן שכל הבית תהא מותרת ליבם. ואם הצרה נתיבמה לאח אחר שאינה צרת ערותו ואותו אח יש לו אשה אחרת ומת ונפלו לפני יבם ראשון, צרה ראשונה פוטרת צרה שנייה מחליצה וייבום, שנאמר [ויקרא י"ח] לצרר. וכן עד סוף העולם.
<h2>דף ב:</h2>
יבמה ערות היבם שהיא איילונית הואיל ואינה בת יבום הוי כמי שלא נפלה זיקתו [אלא] על צרתה ומיבם צרתה. וכן אם גירש אחיו הערוה או מאנה בו קודם שימות או שמתה בחיי בעלה ומת אחיו (ב)צרתה מותרת ליבם. ואין אומרים, כיון שנעשית (יבמה) [צרה] לערוה שעה אחת תאסר לעולם, שאין צרה אסורה עד שתהא צרת ערוה עמה בשעת נפילה. ואם ערות היבם ספק מקודשת או ספק מגורשת מבעלה או קטנה הראויה למאן ולא מאנה באחיו בחייו צרתה (לא) חולצת ולא מתיבמת.
<h2>דף יא.</h2>
אשה שזנת תחת בעלה ברצון ובעדים ומת קודם שגרשה ונפלה לפני יבם, פטורה וצרתה מחליצ(ת)ה ויבום, שטומאה כתוב בה כעריות, שנאמר [במדבר ה'] והיא נטמאה. אבל סוטה שמת בעלה קודם השקאת מי המרים או שאינה בת שתייה אבל היא בת גירושין חולצת ולא מתיבמת. אבל צרתה אפילו מתיבמת יכולה.
<h2>דף יב.</h2>
יבמה שהיתה ערוה על בעלה, כגון שטעה (מקח) [ולקח] אחותו (מאמו) [מאביו] ונפלה לפני אחיו אינה אשתו ופטורה מיבום וחליצה. היתה לה צרה חולצת ולא מתיבמת. היתה היא מותרת ליבם, אם ירצה ישאנה וייבם צרתה. אבל אם לא נאסרה על בעלה כי אם איסור עשה ולאו או שנייה ולא היתה אסורה ליבם, [מ]יבם היא או צרתה חוץ ממחזיר גרושתו ומת וספק ערוה על יבמה או על בעלה, שחולצות ולא מתיבמות. וכן יבמה שהיא ספק אחות אשתו, כגון שקדש אחות יבמתו ספק קדושין, חולצת ולא מתיבמת, שהיא ספק ערוה ומוציא אשתו בגט שהיא ספק קרובת חלוצתו.
<h2>דף יז.</h2>
וכן אשת אח שלא היה בעולמו, כגון שנולד היבם משמת בעלה, היא ערוה משום אשת אח על הנולד שראוי להיות יבמה, שנאמר [דברים כ"ה] ישבו אחים יחדיו, שיהיו להם ישיבה בעולם. ופוטרת צרתה מחליצה ויבום. כגון ראובן שמת ונפלה יבמתו לפני שמעון ויבמה ומשמת ראובן נולד לוי, בין נולד קודם שיבם שמעון בין נולד אחר היבום, ויש לשמעון אשה אחרת, ומת שמעון ונפלו לפני לוי הנולד, הרי כמו שהיבמה פטורה שהיא עדיין אשת אחיו שלא היה בעולמו כך צרתה פטורה. אבל אם לא יבם שמעון רק עשה מאמר, שאין קונה לגמרי, קודם שמת, הרי אשתו אחרת אין צרת ערות לוי לגמרי וחולץ לוי לצרה ולא מיבם.
<h2>דף כ.</h2>
אלו לא חולצות ולא מתיבמות, אשת סריס חמה ואנדרוגינוס ששמם מחוי, וכת', אשר תלד, פרט לאיילונית. אשת המת, פרט לאשת שוטה וקטן שאין להן אישות כלל. (ולקחת לך) [ולקחה לו] לאשה, פרט לערוה. כגון שהיבמה אחות אשתו או אמה ובתה, שאין (לה) [לו] בה לקוחין. אבל אסור לאו ועשה ושנייה שיש לו בה לקוחין צריכין חליצה ולא תתיבם, אע"פ שיבום שהיא עשה היה לו לדחות לאו, מ"מ גזירה ביאה ראשונה אטו ביאה שניה [ש]אין בה מצוה. ואם עבר ובעלן קנאן לגמרי ומוציאה בגט והיא וכל צרותיה מותרות בזר שהרי נפטרו. אבל כהן גדול שבעל יבמתו אלמנה מן הנשואין לא נפטרה צרתה, שאין ע(ו)שה דוחה לא תעשה ועשה ולא הותרה צרתה לזר עד שתחלוץ.
<h2>דף כד.</h2>
אלו לא חולצות ולא מתיבמות, אשת סריס חמה ואנדרוגינוס ששמם מחוי, וכת', אשר תלד, פרט לאיילונית. אשת המת, פרט לאשת שוטה וקטן שאין להן אישות כלל. (ולקחת לך) [ולקחה לו] לאשה, פרט לערוה. כגון שהיבמה אחות אשתו או אמה ובתה, שאין (לה) [לו] בה לקוחין. אבל אסור לאו ועשה ושנייה שיש לו בה לקוחין צריכין חליצה ולא תתיבם, אע"פ שיבום שהיא עשה היה לו לדחות לאו, מ"מ גזירה ביאה ראשונה אטו ביאה שניה [ש]אין בה מצוה. ואם עבר ובעלן קנאן לגמרי ומוציאה בגט והיא וכל צרותיה מותרות בזר שהרי נפטרו. אבל כהן גדול שבעל יבמתו אלמנה מן הנשואין לא נפטרה צרתה, שאין ע(ו)שה דוחה לא תעשה ועשה ולא הותרה צרתה לזר עד שתחלוץ.
<h2>דף כו.</h2>
(שתים נשים) [שני] אחים נשואין לשתי אחיות ומתו שניהם ולא נודע מי מת ראשון הרי זיקת היבם על שתיהן ושתיהן חולצות ולא מתיבמות, ואפילו אחת מהן אסורה ליבם משום שניה(ם) או עשה ולאו. אבל אחת (ו)ערוה, כגון אם אשתו או בתה או אחותה חולץ או מיבם שאין זיקה על הערוה. אחת אסורה על יבם זה משום ערוה ואחרת על יבם שני משום ערוה, אסורה לזה מותרת לאחיו, אסורה לזה מותרת לאחיו, שהרי נפל זיקת כל אחת מהן על מותרת לו בלבד ורצה חולץ המותרת לו בלבד ורצה מיבם.
<h2>דף כז.</h2>
החולץ ליבמתו והלכה אחות חלוצתו או אמה ונשאת לאחיו ולו אשה אחרת ומת ונפלו שתיהן לפניו, כשם שקרובת חלוצתו אסורה עליו (שמתחלתה כצרת) [שמתחלפת בצרת] חלוצתו כך צרתה וחולצות ולא מתיבמות.
<h2>דף כז:</h2>
מת אחד מאחין ונפלה אשתו ליבום ואחר מת השני ונפלה אשתו שהיא אחות ראשונה ליבום ושתיהן קיימות, שתיהן חולצות ולא מתיבמות. מתה (אחרונות) [אחרונה] חזרה ראשונה להיתרה וחולצת או מתיבמת. מתה הראשונה, האחרונה באסורה עומדת וחולצת ולא מתיבמת, שלא היתה [ראויה] ליבום בשעת נפילתה. קדם אחד מן האחין וחלץ לאחרונה, הותרה (אחרונה) לשאר אחין, שהרי הזיקה שאסרה הסירה אחיו בחליצתו. אם היתה הראשונה ערוה על אחד מהן וקדם וייבם אחרונה שהיא מותרת לו, הותרה הראשונה לשאר אחיו, שהרי אחרונה שאסרה אותה עליהן נתיבמה למותר לה. אבל אם האחרונה היא שאסורה על אחד מהן בלבד משום ערוה הרי הוא מיבם לראשונה ושאר האחין אסור לשתיהן, חולצות ולא מיבמות. קדמו וכנסו כל אחד מהן האחיות מוציאין מידן.
<h2>דף כט.</h2>
שלשה אחין, שנים נשואין שתי אחיות, מת אחד מבעלי אחיות ועשה השלישי ביבמתו מאמר ואחר מת בעל האחות השני[ה] ונפלה אחות שנייה לפני אח שלישי, נותן גט לבעלת המאמר וחולץ לה וחולץ לאחותה אחרונה להתירה (לחד) [לזר]. מת העושה מאמר ולו אשה אחרת ונפלו לפני הבעל אחות, בעלת המאמר פטורה מחליצה ויבום, שהיא אחות אשתו ואשה האחרת חולצת ולא מתיבמת, שאין מאמר קונה לפטור הצרה.
<h2>דף ל.</h2>
שלשה אחין, שנים נשואין שתי אחיות, מת אחד מבעלי אחיות ועשה השלישי ביבמתו מאמר ואחר מת בעל האחות השני ונפלה אחות שנייה לפני אח שלישי, נותן גט לבעלת המאמר וחולץ לה וחולץ לאחותה אחרונה להתירה (לחד) [לזר]. מת העושה מאמר ולו אשה אחרת ונפלו לפני הבעל אחות, בעלת המאמר פטורה מחליצה ויבום, שהיא אחות אשתו ואשה האחרת חולצת ולא מתיבמת, שאין מאמר קונה לפטור הצרה.
שלשה אחים, שנים נשואין שתי אחיות ואחד נכרית, מת בעל אחות ויבמה נשוי נכרית ומתה אשת שני ומת (ו)אחר כך השלישי ונפלו שתי נשיו לפני השני שאין לו אשה פטורות מחליצה וייבום. אחת שהיתה אחות אשתו בשעת שמת אחיו הראשון (ו)נאסרה לעולם משום אשת אח כדין אשת אחיו שלא היה בעולמו והנכרית משום צרתה. וכן שני אחים נשואים שתי אחיות ומת אחד מהם ואחר מתה אשת שני אסורה עולמית, הואיל שנאסרה בשעת נפילה. אך המגרש אשתו והחזירה ומת מותרת ליבם, אע"פ שנאסרה עליו בחיי אחיו בשעת שגירשה חזרה להתירה.
שלשה אחין, שנים נשואין שתי אחיות ואחר נשוי נכרית, מת נשוי נכרית ואחר מת נשוי אחות, נכרית חולצת ולא מתיבמת, שהיא צרת אחות אשתו בזיקת אחיו שמת אחרון, ואפילו גירש בעל אחות אשתו אחר שמת נשוי נכרית. ולא תתיבם, שנעשית צרת אחות אשתו בזיקה שעה אחת, שמא יבאו להתיבם אותה [אפילו לא גירש זה שמת אחרון את אשתו]. ולא דמי לצרת ערוה בנשואין שמיבם הצרה אם נתגרשה הערוה, שאסור נשואין גלוי ולא יתירו צרת ערוה בלא גירוש, אבל איסור זיקת צרת ערוה אין גלוי לכל ויבא להתיר הצרה אפילו בלא גירש הערוה.
<h2>דף ל:</h2>
יבמה ערות היבם שהיא איילונית הואיל ואינה בת יבום הוי כמי שלא נפלה זיקתו [אלא] על צרתה ומיבם צרתה. וכן אם גירש אחיו הערוה או מאנה בו קודם שימות או שמתה בחיי בעלה ומת אחיו (ב)צרתה מותרת ליבם. ואין אומרים, כיון שנעשית (יבמה) [צרה] לערוה שעה אחת תאסר לעולם, שאין צרה אסורה עד שתהא צרת ערוה עמה בשעת נפילה. ואם ערות היבם ספק מקודשת או ספק מגורשת מבעלה או קטנה הראויה למאן ולא מאנה באחיו בחייו צרתה (לא) חולצת ולא מתיבמת.
<h2>דף לא:</h2>
שלשה אחין נשואין שלש נכריות ומת אחד והשני עשה מאמר ביבמתו ומת קודם שיכנוס ונפלו שתיהן לפני שלישי חולצות ולא מתיבמות, מפני בעלת מאמר שעלה זיקת שני יבמין והוי כאשת שני מתים. ואמרו חכמים, אשת המת, ולא אשת שני מתים. ואף צרתה אסורה ליבם, שלא יאמרו שתי יבמות הבאות מבית אחת, מתיבמ(ו)ת אחת וחולצת אחת. ואם השני נתן הגט למאמרו הרי בטל המאמר ובטל זיקתו ומתיבמת או חולצת.
<h2>דף מ:</h2>
החולץ ליבמתו והלכה אחות חלוצתו או אמה ונשאת לאחיו ולו אשה אחרת ומת ונפלו שתיהן לפניו, כשם שקרובת חלוצתו אסורה עליו (שמתחלתה כצרת) [שמתחלפת בצרת] חלוצתו כך צרתה וחולצות ולא מתיבמות.
<h2>דף מא.</h2>
אחד מיבמין שקדש אחות יבמתו אומרים לו, המתן ולא תגרשנה ולא ת(נ)שאנה עד שייבם (אחיו) [אחיך] או יחלוץ. חלץ לה אחיו או יבמה או שמתה היבמה ישא ארוסתו. מתו אחין כלן מוציא ארוסתו (כגון) [בגט] ויבמתו בחליצה. מתה ארוסתו אפילו אחר מיתת אחיו חזרה יבמה להתירה לחלוץ או ליבם.
יבמה שהיתה ערוה על בעלה, כגון שטעה (מקח) [ולקח] אחותו (מאמו) [מאביו] ונפלה לפני אחיו אינה אשתו ופטורה מיבום וחליצה. היתה לה צרה חולצת ולא מתיבמת. היתה היא מותרת ליבם, אם ירצה ישאנה וייבם צרתה. אבל אם לא נאסרה על בעלה כי אם איסור עשה ולאו או שנייה ולא היתה אסורה ליבם, [מ]יבם היא או צרתה חוץ ממחזיר גרושתו ומת וספק ערוה על יבמה או על בעלה, שחולצות ולא מתיבמות. וכן יבמה שהיא ספק אחות אשתו, כגון שקדש אחות יבמתו ספק קדושין, חולצת ולא מתיבמת, שהיא ספק ערוה ומוציא אשתו בגט שהיא ספק קרובת חלוצתו.
<h2>דף מא:</h2>
אלו יבמות מתיבמות ולא חולצות, חרשת ושוטה וקטנה שאין [בהן דעת לקרות ולהבין, ואם רצה היבם לגרש החרשת בגט אחר שיבעול אותה הרי זה] מגרש. אלו חולצות ולא מתיבמות, איסורי לאוין ושניות ואסור עשה וספק מגורשת מאחיו המת, שאם גרשה אסורה משום ערוה. אבל ספק מקודשת מאחיו המת חולצ(ת) או מיבם.
<h2>דף עט:</h2>
אילו יבמין שאין להם זיקה כלל ולא חולצין ולא מיבמין, סריס חמה ואנדרוגינוס, שלא היתה להם שעת הכושר לילד ויבמתם מותרת לזר. ואלו מיבמין ולא חולצין, חרש, שוטה וקטן, שאין בהן דעת לחלוץ. ואלו חולצין ולא מיבמין, ספק ערוה, פצוע דכא וכרות שפכה מפני הסירוס, וזקן ביותר שתש כחו. ואם בעל סריס אדם קנה, שהיתה (להן) [לו] שעת הכושר ומוציא בגט שאסור לבא בקהל. טומטום חולץ ולא מיבם, שהוא ספק. (בסקע) [נקרע] ונמצא זכר חולץ או מיבם ושאר אחיו חולצין או מיבמין.
אלו לא חולצות ולא מתיבמות, אשת סריס חמה ואנדרוגינוס ששמם מחוי, וכת', אשר תלד, פרט לאיילונית. אשת המת, פרט לאשת שוטה וקטן שאין להן אישות כלל. (ולקחת לך) [ולקחה לו] לאשה, פרט לערוה. כגון שהיבמה אחות אשתו או אמה ובתה, שאין (לה) [לו] בה לקוחין. אבל אסור לאו ועשה ושנייה שיש לו בה לקוחין צריכין חליצה ולא תתיבם, אע"פ שיבום שהיא עשה היה לו לדחות לאו, מ"מ גזירה ביאה ראשונה אטו ביאה שניה [ש]אין בה מצוה. ואם עבר ובעלן קנאן לגמרי ומוציאה בגט והיא וכל צרותיה מותרות בזר שהרי נפטרו. אבל כהן גדול שבעל יבמתו אלמנה מן הנשואין לא נפטרה צרתה, שאין ע(ו)שה דוחה לא תעשה ועשה ולא הותרה צרתה לזר עד שתחלוץ.
<h2>דף פד.</h2>
יבמה שהיתה ערוה על בעלה, כגון שטעה (מקח) [ולקח] אחותו (מאמו) [מאביו] ונפלה לפני אחיו אינה אשתו ופטורה מיבום וחליצה. היתה לה צרה חולצת ולא מתיבמת. היתה היא מותרת ליבם, אם ירצה ישאנה וייבם צרתה. אבל אם לא נאסרה על בעלה כי אם איסור עשה ולאו או שנייה ולא היתה אסורה ליבם, [מ]יבם היא או צרתה חוץ ממחזיר גרושתו ומת וספק ערוה על יבמה או על בעלה, שחולצות ולא מתיבמות. וכן יבמה שהיא ספק אחות אשתו, כגון שקדש אחות יבמתו ספק קדושין, חולצת ולא מתיבמת, שהיא ספק ערוה ומוציא אשתו בגט שהיא ספק קרובת חלוצתו.
<h2>דף צא:</h2>
נשאת צרת הערוה לאחר ואחר נמצאת הערוה איילונית, תצא הצרה מבעלה ויבמה, צריכה גט מבעלה וחליצה מיבמה להתירה לשוק. (ותת)יבם הצרה [שדמו] שהערוה איילונית, [ו]נמצאת הערוה שאינה איילונית תצא מיבמה בגט והוולד ממזר.
<h2>דף צו.</h2>
יבמה שהיתה ערוה על בעלה, כגון שטעה (מקח) [ולקח] אחותו (מאמו) [מאביו] ונפלה לפני אחיו אינה אשתו ופטורה מיבום וחליצה. היתה לה צרה חולצת ולא מתיבמת. היתה היא מותרת ליבם, אם ירצה ישאנה וייבם צרתה. אבל אם לא נאסרה על בעלה כי אם איסור עשה ולאו או שנייה ולא היתה אסורה ליבם, [מ]יבם היא או צרתה חוץ ממחזיר גרושתו ומת וספק ערוה על יבמה או על בעלה, שחולצות ולא מתיבמות. וכן יבמה שהיא ספק אחות אשתו, כגון שקדש אחות יבמתו ספק קדושין, חולצת ולא מתיבמת, שהיא ספק ערוה ומוציא אשתו בגט שהיא ספק קרובת חלוצתו.
<h2>דף צו:</h2>
בן תשע שנים ויום אחד שבא על יבמתו ומת ונפלה לפני אחיו גדול פעם שנייה, חולצת ולא מתיבמת, שביאת בן תשע כמאמר מן הגדול ונמצא עליה זיקת שני יבמין.
אלו לא חולצות ולא מתיבמות, אשת סריס חמה ואנדרוגינוס ששמם מחוי, וכת', אשר תלד, פרט לאיילונית. אשת המת, פרט לאשת שוטה וקטן שאין להן אישות כלל. (ולקחת לך) [ולקחה לו] לאשה, פרט לערוה. כגון שהיבמה אחות אשתו או אמה ובתה, שאין (לה) [לו] בה לקוחין. אבל אסור לאו ועשה ושנייה שיש לו בה לקוחין צריכין חליצה ולא תתיבם, אע"פ שיבום שהיא עשה היה לו לדחות לאו, מ"מ גזירה ביאה ראשונה אטו ביאה שניה [ש]אין בה מצוה. ואם עבר ובעלן קנאן לגמרי ומוציאה בגט והיא וכל צרותיה מותרות בזר שהרי נפטרו. אבל כהן גדול שבעל יבמתו אלמנה מן הנשואין לא נפטרה צרתה, שאין ע(ו)שה דוחה לא תעשה ועשה ולא הותרה צרתה לזר עד שתחלוץ.
<h2>דף קח:</h2>
שלשה אחים, שנים נשואין שתי אחיות ואחד נכרית, מת בעל אחות ויבמה נשוי נכרית ומתה אשת שני ומת (ו)אחר כך השלישי ונפלו שתי נשיו לפני השני שאין לו אשה פטורות מחליצה וייבום. אחת שהיתה אחות אשתו בשעת שמת אחיו הראשון (ו)נאסרה לעולם משום אשת אח כדין אשת אחיו שלא היה בעולמו והנכרית משום צרתה. וכן שני אחים נשואים שתי אחיות ומת אחד מהם ואחר מתה אשת שני אסורה עולמית, הואיל שנאסרה בשעת נפילה. אך המגרש אשתו והחזירה ומת מותרת ליבם, אע"פ שנאסרה עליו בחיי אחיו בשעת שגירשה חזרה להתירה.
<h2>דף קט.</h2>
קטנה שהשיאה אביה וגרשה בעלה והחזירה ומת ועדיין היא קטנה, או מגרש פקחת ונתחרשה וחזרה אצלו ומת, הקטנה והחרשת אסורה ליבם, שגירושיהן גמורין שהרי האב השיא הקטנה ואין חזרתן קדושין גמורין, שאין קדושי קטנה וחרשת כלום. ולצרותיהם חולץ או מיבם. ואם החזיר כשהיא קטנה או חרשת וגדלה ונתפקחה אצלו ואחר מת מתיבמות.
שני אחין נשואין שתי אחיות ושתיהן קטנות הראויות למאן או חרש[ו]ת ומת אחד, תצא משום אחות אשה ופטורה מחליצה ויבום. אחת גדולה ואחת קטנה [ומת בעל הקטנה תצא משום אחות אשה], מת בעל הגדולה מלמדין הקטנה למאן בבעלה והגדולה מותרת על יבמה.
<h2>דף קיב:</h2>
שני אחים חרשים נשואין לשתי אחיות פקחות או חרשות, או אחת חרשת ואחת פקחת, או שתי אחיות [חרשות] נשואות לשני אחים פקחים או חרשים או אחד חרש ומת אחד אשתו פטורה מחליצה ויבום משום אחות אשה, שאין נשואי שניהם נשואין גמורין. שני אחים, אחד פקח ואחד חרש, נשואין לשתי אחיות פקחות או (חרשות) חרשת אחת ואחת פקחת הוי אשת הפקח(ת), מת החרש תצא אשתו משום אחות אשה, מת הפקח כיון שנשואי הפקח שמת נשואין גמורין וזיקת זה החרש גמורה ונשואי החרש אינן גמורין, מוציא אשתו בגט, שאחותה זקוקה לו. ואע"פ שהוא כקטן אוכל נבילות שאין בית דין מצווין להפרישו, מכל מקום אם תשב אשתו עמו אחותה תנשא לזר, שיאמרו נפטרה משום אחות אשתו. לפיכך יוציא החרש אשתו בגט ואחותה אסורה לעולם (ואשת אחיו הפקח אסורה לעולם) שלא יכול לכנוס מפני אחותה ולא יחלוץ שהוא חרש. שני אחין פקחין נשואין פקחת וחרשת אחיות ומת בעל החרשת תצא משום אחות אשה. מת בעל פקחת מוציא אשתו החרשת בגט ואשת אחיו בחליצה, שהוא פקח ויכול לחלוץ. שני אחין, פקח וחרש, וחרש נשוי שתי נשים פקחות, אחת ערוה על הפקח, ומת החרש, שתיהן פטורות. אי נשואי ערוה נשואין שניה פטור[ה] משום צרתה, ואם אין נשואי ערוה נשואין כמו כן אין נשואי צרתה נשואין. בתו חרשת נשואה לאחיו פקח צרתה חולצת ולא מתיבמת. שאין נשואי חרש[ת] גמורין.
אילו יבמין שאין להם זיקה כלל ולא חולצין ולא מיבמין, סריס חמה ואנדרוגינוס, שלא היתה להם שעת הכושר לילד ויבמתם מותרת לזר. ואלו מיבמין ולא חולצין, חרש, שוטה וקטן, שאין בהן דעת לחלוץ. ואלו חולצין ולא מיבמין, ספק ערוה, פצוע דכא וכרות שפכה מפני הסירוס, וזקן ביותר שתש כחו. ואם בעל סריס אדם קנה, שהיתה (להן) [לו] שעת הכושר ומוציא בגט שאסור לבא בקהל. טומטום חולץ ולא מיבם, שהוא ספק. (בסקע) [נקרע] ונמצא זכר חולץ או מיבם ושאר אחיו חולצין או מיבמין.
אלו יבמות מתיבמות ולא חולצות, חרשת ושוטה וקטנה שאין [בהן דעת לקרות ולהבין, ואם רצה היבם לגרש החרשת בגט אחר שיבעול אותה הרי זה] מגרש. אלו חולצות ולא מתיבמות, איסורי לאוין ושניות ואסור עשה וספק מגורשת מאחיו המת, שאם גרשה אסורה משום ערוה. אבל ספק מקודשת מאחיו המת חולצ(ת) או מיבם.
אלו לא חולצות ולא מתיבמות, אשת סריס חמה ואנדרוגינוס ששמם מחוי, וכת', אשר תלד, פרט לאיילונית. אשת המת, פרט לאשת שוטה וקטן שאין להן אישות כלל. (ולקחת לך) [ולקחה לו] לאשה, פרט לערוה. כגון שהיבמה אחות אשתו או אמה ובתה, שאין (לה) [לו] בה לקוחין. אבל אסור לאו ועשה ושנייה שיש לו בה לקוחין צריכין חליצה ולא תתיבם, אע"פ שיבום שהיא עשה היה לו לדחות לאו, מ"מ גזירה ביאה ראשונה אטו ביאה שניה [ש]אין בה מצוה. ואם עבר ובעלן קנאן לגמרי ומוציאה בגט והיא וכל צרותיה מותרות בזר שהרי נפטרו. אבל כהן גדול שבעל יבמתו אלמנה מן הנשואין לא נפטרה צרתה, שאין ע(ו)שה דוחה לא תעשה ועשה ולא הותרה צרתה לזר עד שתחלוץ.
